הגדת פיאסצנה

האדמו"ר מפיאסצנה, רבי קלונימוס (קלמן) קלמיש שפירא הי"ד, היה אחת הדמויות הבולטות והמרתקות בתקופת הזוהר של יהדות פולין, ולאחר מכן בשנות הרעה של השואה עד שנספה בה. כבן לשושלות אדמו"רים וצדיקים הנהיג אלפי חסידים בוורשה ובפיאסצנה, ומשנתו החינוכית, שהייתה אז פורצת דרך, מרגשת רבים שעוסקים בתורתו עד היום.

הרבי הוגדר אומן-פדגוג, והוא ניסה בכל כוחו למנוע את התרחקותם של בני הנוער מהיהדות ולחנכם לעבודת ה' בדרך החסידות. גם כשנגזרה הגזירה וירד החורבן על יהדות אירופה, המשיך האדמו"ר לדאוג שאש הקודש לא תכבה, ובתוככי גטו ורשה פעל לסייע לנזקקים ולאמץ את רוחם, לערוך שולחן ולשאת את דרשותיו.

הדרשות על פרשת השבוע, שנאמרו במהלך השואה, הוטמנו בכדי חלב בגטו ורשה כחלק מפרויקט התיעוד המחתרתי "עונג שבת", ובדרך פלא התגלו עם כתבים נוספים של הרבי אחרי השואה.

ההגדה החדשה, "הגדת פיאסצנה", מביאה ליקוט קטעים מספריו, הקשורים לסיפור יציאת מצרים ולמשנתו החינוכית. היא כוללת תובנות ואמרות חינוכיות רלוונטיות גם לימינו וסיפורים על דמותו ואישיותו המופלאה, שיעשירו את ליל הסדר של הקוראים ויוסיפו לו עומק ומשמעות.