"שתי ג'ירפות טיילו בלי ירח מלא.
'אני כל כך רעבה', אמרה מירה.
את יודעת מה הייתי הכי רוצה לאכול?
את החביתה שנוצצת שם למעלה, על קציפת העננים'."

כמה גבוהים צריכים להיות כדי להגיע לאן שרוצים?
סיפורן של שתי ג'ירפות המנסות לעשות את הבלתי-אפשרי...

נורית זרחי כתבה סיפור מלבב, מלא הומור וקסם על שתי ג'ירפות רעבות, המטיילות בליל ירח מלא ורואות בלבנה הבוהקת בשמים, את כל מה שהיו רוצות לאכול.
בעזרת דמיונה הפרוע הופכת נורית את הירח בעיניהן של שירה ומירה ללביבה, לסוכריה, לפנקייק, לקסטה ולעוד ועוד דברי מאכל, עגולים ומגרים.
השתיים בטוחות שרק אם יזקפו את ראשיהן וימתחו את לשונותיהן – יוכלו ליהנות מהמאכל הטעים הקורץ להן  מן הרקיע – ולאכזבתן מגלות שגם אם הן כי גבוהות בסביבה מלמטה למעלה...כדברי זרחי, שתמיד מפליאה אותנו בניסוחיה  – אינן גבוהות די מלמעלה למטה... וכמו ילדים שידם אינה משגת בצעצוע והם ממעיטים בערכו, כך גם שירה ומירה מוצאות סיבות טובות לוותר על מעדני השמים והולכות לקק גלידה.

את האיורים היפהפיים ומלאי האווירה שבספר איירה הלה חבקין, שאיירה ספרים רבים של נורית זרחי בעבר.

נורית זרחי – משוררת, מרצה לספרות וסופרת מהבולטות והחשובות שבסופרי הילדים בארץ. פרסמה ספרי ילדים רבים. על יצירותיה זכתה בפר זאב (4 פעמיים) בעיטור אנדרסן (4 פעמים) בפרס ביאליק לספרות ילדים ובפרסים רבים אחרים. השנה זכתה בפר לאה גולדברג לשירה.

הילה חבקין – אירה מעל 150 ספרי ילדים. זכתה בפרסים רבים על איוריה בארץ ובעולם.
המשך עלילותיהן של שירה ומירה בספר שתי ג'ירפות ביום שמש מזהיר