היה היתה ילדה ושמה פיוטה.
פיוטה היתה ילדה בת-מזל.
היה לה חלון והיתה לה ידידה, ציפור,
ציפורקסם.

ציפורקסם היא מעשייה פיוטית אודות געגועים וכמיהה.
אל חלונה של פיוטה מגיעה ציפור צבעונית המפליאה לשיר.
בכל ביקור בחלונה של פיוטה היא שרה ומספרת לה על מקום אחר ממנו היא באה: על המקום בו הכול  צהוב וחולי, על ארץ האש האדומה, על הרים הלבנים והמושלגים או על הג'ונגל הירוק והסבוך.
לבה של פיוטה יוצא אל הציפור וכשהיא מאחרת תוקפים אותה געגועים עזים.
יום אחד גומל בליבה רעיון – אכלא את ציפורקסם בכלוב וכך היא תוכל לשיר למעני מתי שארצה.
פיוטה קונה בשוק  כלוב וכשציפורקסם נוחתת על חלונה היא כולאת אותה ומצפה שתשיר רק למענה.
אבל הציפור הכלואה חדלה לשיר. נוצותיה הססגוניות דוהות, יופייה וחינה נעלמים וכדי להצילה נאלצת פיוטה לפתוח את הכלוב ולשחרר אותה לחופשי.
סיפור על קסם הגעגועים שאי אפשר לסגור אותם בכלוב ועל הכוח הגלום בהם לעורר יצירה ושירה.

רות אלמוג כתבה ספרים רבים לנוער ולמבוגרים. זכתה בפרסים ספרותיים, ביניהם: פרס ברנר; פרס עגנון; פרס ניומן; פעמיים בפרס זאב; פרס ביאליק; פרס יד ושם; עיטור אנדרסן לספרה 'המסע שלי עם אלכס ועוד.
את ציפורקסם כתבה על פי מעשייה של המשורר והסופר הברזילאי אלבז  וברשותו.

כריסטינה קדמון, שאיירה אין ספור ספרי ילדים ציירה את הספר בטכניקה מיוחדת של צבעי שמן המחיים ברכות צבעונית את הנופים עליהם שרה ציפורקסם ועליהם חולמת ומזמרת פיוטה.

סיפור יפהפה המתאים לכל גיל.