אינגבורג הכט היתה כבת שתים־עשרה כאשר עלו הנאצים
לשלטון בינואר 1933 . המשפחה שלה חייתה בשכונה אמידה
בהמבורג: אביה החל לבסס את מעמדו כעורך־דין, והיא ואחיה
למדו בבתי־ספר טובים ובילו בשעות הפנאי עם חבריהם. הם
היו בשר מבשרה של החברה הגרמנית הבורגנית ומעורים בחייה
של עיר הנמל הגדולה והמשגשגת בגרמניה. מוצאם של ההורים
והשתייכותם הדתית )האב יהודי והאם פרוטסטנטית( לא היו כלל
עניין לענות בו בשגרת יומם הנעימה.
חוקי הגזע של ״הרייך השלישי“ שינו את פני הדברים מקצה אל
קצה. הם הגדירו מחדש את זהותם ואת מעמדם של בני משפחת
הכט: האב ״יהודי“, האם ״ארית“, הילדים ״בני תערובת“.
בהדרגה אך בעקביות ובשיטתיות צימצמו חוקי הגזע את מרחב
חייהם, סגרו עליהם ובודדו אותם מסביבתם. לא ההורים, ובוודאי
לא הילדים, לא הבינו כיצד זה, לפתע פתאום, מתעמרים בהם
ומנדים אותם ככה.
וכול זה על פי חוק. לא חוק אחד כי אם המון חוקים, שמסתעפים
לסעיפים ולסעיפי סעיפים ומולידים תקנות והוראות וצווים
שנוגעים לכל פרט בחייהם: החל במקורות הפרנסה שלהם ובשגרת
יומם במרחב הציבורי והפרטי וכלה בחייהם האינטימיים; החל
בשלילת זכויות האדם והאזרח הפוליטיות, דרך רדיפות ומעצרים,
וכלה בגירוש האב ורציחתו באושוויץ.
״חומות סמויות מן העין“ הוא תיעוד אישי, מאופק וענייני של
כל אלה. עם זאת, הוא חורג הרבה מן התחום הפרטי. את ההקשר
החברתי־פוליטי של אסונם של המספרת ובני משפחתה מספקים
חוקי הגזע שפותחים כל פרק ופרק בספר ומשובצים לאורכם.
חוקים אלה, מלאכתם של משפטנים מקצועיים, הם שנתנו את
ההכשר לחורבן ולהרס של יחידים ומשפחות, הרבה לפני הקמת
מחנות ההשמדה.
את הספר תירגמה מגרמנית אילנה המרמן, שגם הקדימה למהדורה
העברית סקירה ובמרכזה מידע היסטורי תמציתי על חוקי הגזע
הנאציים, לידתם, התפתחותם והשתכללותם.