התבוננות בזיכרון: בזיכרונו של ילד, בזיכרונו של אב, בזיכרון של זמן ושל מקום. המקום: עיר תעשייתית קטנה בשוודיה. הזמן: השנים שלאחר מלחמת העולם השנייה. האב שרד את גטו לודז' ואת אושוויץ ואת מחנות הכפייה ואת קרונות המוות, ובקיץ 1945 הוא מועבר לשוודיה על ידי הצלב האדום. הסופר הוא הילד הפוסע בעקבותיו של אביו, מתחקה אחר צעדיו, מדבר אליו, מתעד את ניסיונותיו המאומצים לבנות חיים חדשים בעולם חדש. האב הוא הניצול היוצא לחיים חדשים בצלו הגדל והולך של עולם שאיננו עוד. הסופר הוא הילד הנולד אל תוך העולם החדש הזה והופך אותו לשלו. מהר מדי, מוקדם מדי, נפערת תהום בין עולמו של הילד לבין עולמו של האב, תהום המתמלאת בעולם של צללים.

יוֹרָן רוזנברג הוא עיתונאי וסופר שוודי, ומרצה באוניברסיטת גטבורג. בנם של דויד והלה רוזנברג מלודז', שלאחר השואה היגרו לשוודיה. מאמריו פורסמו במיטב עיתוני העולם. ספרו עצירה קצרה בדרך מאושוויץ, הכתוב בעומק רגשי ואינטלקטואלי יוצא מן הכלל, זכה בשנת 2012 בפרס אוגוסט, הפרס הספרותי היוקרתי ביותר בשוודיה.

"רוזנברג מצליח לרומם את סיפורו של אביו לכדי טקסט עז־מבע הכתוב ביד אמן, שאין להגדירו אלא ככתיבה עיונית במיטבה... התוצאה היא ספרות גדולה."

Dag og Tid , נורווגיה

"יצירת מופת."

Politiken , דנמרק

"הכתיבה מבריקה לפני ולפנים, סוגסטיבית ולא סנטימנטלית, בעת ובעונה אחת מרוחקת וחשופה לחלוטין. התרגשתי מאוד מהסיפור האפל והמתנוצץ הזה. זהו ספר חכם, מלנכולי, יפהפה ואישי באופן עמוק."

Dagnes Nyheter , שוודיה

"כישרון סיפורי ברמה כזאת הוא קסם צרוף – 'עצירה קצרה בדרך מאושוויץ' הוא הכי קרוב שאפשר להגיע לרומן גדול מבלי לעזוב את המציאות לרגע."

Gefle Dagblat , שוודיה