"כולנו רצינו את אותו הדבר. שיהיה בחור מקסים. יוצא יחידה קרבית זה בסיסי. דתי. כזה שחשובה לו התפילה, ששומר נגיעה והכול אבל שלא יהיה חנוק מדת. גבוה פחות או יותר. וזהו. ושיהיה חמוד. ולא קמצן כי קמצן זה הכי נורא. וכמובן שתהיה לנו כימיה טובה מאוד. ומהירה. וזהו. לפי מספר ההצעות שיש לך ולפי סוג ההצעות ידעת כמה הנכס שלך שווה בשוק". (מתוך הספר) 

הקדוש ברוך הוא וארבע רווקות מהשומרון מספר את סיפורה של תמר, צעירה מהיישוב קדומים שעוזבת לעיר הגדולה לאחר שפספסה את רכבת הנישואים, ולצדה שלוש חברותיה הטובות - רזי, ציפי וגוגוש. 
איך מגשרים על הפער בין חיים בסביבה חילונית לבין התפתחות אמונית? עד לאילו עומקים יכולה להגיע חברות נשית? מה זה אומר להיות אישה דתייה בלי בן זוג? מתי תמצא תמר את שאהבה נפשה? מתי סוף־סוף תוכל לומר כן?

גיבורת הספר מספרת על עשר שנים של חיפוש, קודם בביצה הירושלמית ואחר כך בזאת התל אביבית. דייטים, חיי קהילה, חיכוך עם צעירים מקועקעים, פרידה מהחצאית לטובת הג'ינס לצד תפילות ושמירת שבת.
תופעת הרווקות המאוחרת מתוארת בסחף ובהומור ומאפשרת לקוראים ולקוראות להבין איך מרגישות צעירות דתיות שמוצאות את עצמן מחכות מחוץ לקהילה בה גדלו.

תמר שילה קינן (ילידת 1986) נולדה בקדומים. היא בוגרת החוג לכתיבה בבית הספר מנשר לאמנות תל אביב. זהו ספרה הראשון.