זמן לא רב לאחר שעלה חנן פרנק ארצה מהולנד, והוא צעיר בן עשרים, מצא את עצמו חייל בשירות סדיר. וזמן לא רב לאחר מכן מצא את עצמו במחלקה-האורתופדית של בית-חולים "אי-שם" בדרום הארץ, והבין כהרף-עין: חייו מכאן ועד עולם כבר לא יהיו אותם חיים. במיטתו הוא מגלה אט אט את גופו החדש ובונה לעצמו מחדש את חייו.הסיפר כתוב בגוף שלישי, והוא מדבר על "פתק", הוא פרנק כפי שאחות בית-החולים בטעות קוראת את שמו. אבל חנן פרנק או פתק - ברור שמדובר כאן בסיפור אותנטי, הכתוב כמסמך אישי. יש בו עצב, יש בו כאב, יש בו כעס, יש בו הומור, יש בו כוח עצום של החיים. ובעיקר: זהו ספר על פציעתו הקשה של חייל במלחמת ההתשה - בלי רגשנות! על כן הוא כה מרגש