"מתוך הגרעין הקשה והיציב ביותר של הקבוצה נעלמו בבגרותם שלושה מחבריה - נעלמו פשוטו כמשמעו, כאילו בלעה אותם האדמה. שלושתם התחנכו בשיטת חינוך מתקדמת וערכית, בגרו בחברת נעורים תוססת ומונחית אידיאות, הבנים שירתו ביחידות חוד החנית של צה"ל, ולמרות כל זאת, כל אחד מהם, ממניעיו שלו, בחר, או שמא נדחק, להיעלם מחיינו, אולי מהחיים בכלל."
"מדוע דווקא הם? מה קרה להם לאורך הדרך? מה הביא אותם להחלטה הגורלית להתנתק ממשפחתם, מחבריהם, ממסגרות חייהם, ולנקוט בצעד הרה גורל, מכאיב כל-כך לסביבתם, אולי גם לעצמם?" שואל דן (דני) אבני, יליד קיבוץ שדות-עמק ובן דמותו של הסופר.
אחרי שנים של חשיבה מייסרת הוא מגיע למסקנה כי זרעי היעלמותם נטמנו בהם בשחר ילדותם, ניזונו ממאפייני אישיותם והועצמו על-ידי המציאות הסובבת, עד שבשלו לכלל מעשה. אלא שאיש מהסובבים אותם - לא חבריהם לקבוצה, לא המחנכים, גם לא בני המשפחה - פרש כראוי את שעבר בנפשם פנימה, וכך הייתה היעלמותם לבלתי נמנעת.
ברגישות ויכולת אבחנה דקה, בשפה עשירה ומלוטשת, פורש המספר את קורותיהם של שלושת חבריו הנעלמים, על רקע תקופה היסטורית סוערת ורבת תהפוכות בחיי הישוב של טרום המדינה ובשנות קיומה הראשונות. באזמל חד ובלתי סלחני מנתח הסופר תנועה קיבוצית מפוארת, שבחיי המעשה פעלה נכון בכול, אך בתפיסתה האידיאולוגית טעתה בגדול.
"נעלמים" הוא ספרו השני של רן גורן. ספרו הראשון, "וורטיגו", ראה אור בהוצאת "ידיעות ספרים" בשנת 2011 והיה לרב-מכר.