המורה איתן פלס מחנך את עשרים וארבעה תלמידי כיתה י' 3 באהבה גדולה, ויחד עם ליאת אשתו הוא מגדל את בנם היחיד מתן. בלילה גשום, בשעה מאוחרת, נשמעת דפיקה בדלת ועל מפתן ביתם עומד תמיר, תלמידו של איתן, המבקש מהם בקשה לא שגרתית שעלולה לערער ולפרק לגורמים את ההגדרה המוכרת והטובה של המושג משפחה.
כניסתו של תמיר לביתה של משפחת פלס כופה על איתן לברר את קשריו עם האנשים שסובבים את עולמו: אשתו, בנו, הוריו ותלמידיו האהובים. אט־אט ולא בקלות הוא לומד לפענח את המהות העמוקה של המושג בית ולהבין את כוחם ואת חולשתם של שלושת הבתים שבחייו: הבית שבו גדל כבן יחיד, הבית שבנה עם ליאת ובית הספר שבו הוא מלמד. המצב החדש והלא־צפוי וההחלטות שהוא מקבל גורמים לאיתן לשרטט את הקו הדק המפריד בין הורה למורה, בין כיתה למשפחה, בין בן לתלמיד ובין אבהות לזוגיות.
בסיפור הזה כולם מבקשים להגיע הביתה – תמיר, המחפש לו בית אוהב ומעצים; ליאת, המנסה לייצב את הבית שכה חיכתה לו; גם מתן, שמקפץ יום־יום ברגליו הזעירות מהמשפחתון לביתו; וכמובן איתן, שנקרע בין הבתים שבחייו. כל אחד מהם מנסה, בדרכו, להבין מהי משפחה ולגלות מהו בעצם פשר החיפוש של כולנו אחר המקום שבו נרגיש בבית.
עד שנגיע הביתה כתוב בתנופה מרשימה ובנדיבות שופעת פרטים וחום. גיבור העלילה מתמודד באומץ, בעדינות ובכנות עם עצמו ועם אידיאל המשפחה המושלמת שאליה נכסף, ולומד על בשרו מורכבות מהי. מיכאל שיינפלד פורם את חיי הנפש של הגיבור שלו ואורג אותם מחדש לכדי יריעה שלמה, יפהפייה, פואטית ומעודנת.

עד שנגיע הביתה הוא ספרו החמישי של מיכאל שיינפלד. קדמו לו "בכל מקום שהם", "אבדות", "מים שאין להם סוף" ו"החוק למניעת בדידות", שהיו לרבי־מכר.