"בועז, מה בדיוק עבר לך בראש כשאמרת דבר כזה? ועוד בשידור?!
תמלא אחר הוראות המאבטחים ותארוז חפצים אישיים."
כשבועז מזומן לשיחת פיטורים נזעמת בחברה שבה עבד במשך שנים
בפיתוח יִשְׂרָאֵיי, המוכרת גם כ" AI של המדינה" – הכול במשרדו המוכר
והנוח נראה לו כמו "חפץ אישי" – אפילו הדלת. החלון. האוויר. הזמן שחלף.
הוא מושלך החוצה לעת עֶרֶב, אל שממת אזור התעשייה – ללא טלפון,
חסַר רכב, ואם עליו לנחֵש – בקרוב מאוד גם נטול זוגיות. העתיד הופך
למאיים ומדאיג.
אלא שאז הוא נתקל בשלישייה שמעוררת בו דווקא תהיות לגבי העבר:
שוטרת שאיבדה את זיכרונה בשנות ה־ 80 ואולי טוב שכך, גנדרן צרפתי
מן המאה ה־ 19 , ורועה צאן תנ"כי, לבוש שריון ועוטה ציצית.
בועז חייב לבנות מבראשית את חייו המתפרקים מול עיניו, אך הוא סקרן
לפענח מדוע הגיעו השלושה דווקא אליו – כאן ועכשיו. מהו התפקיד
המיועד להם? והאם גם לו יש כזה? ככל שקורות חייהם מתבהרים, נותרים
בידי בועז שלושה קצות חוט וניסיון אחד בלבד להשחילם יחד, דרך לולאת
זמן אחת. בחברתם, הופך ההווה מפתיע מרגע לרגע.
שעוני נוכחות, הרומן החדש של יואב אבני, עובר בעדינות ובתחכום
ממשרד ההייטק המקובע אל חיי העיר המסחררים, ויש בו תעלומה ומתח,
דמיון ומציאות, ואהבה בלתי צפויה – ארוכת שנים וחדשה.