הפרשנות היא דרך יצירה בעלת משקל עצום בתרבות היהודית. דור אחר דור ביקשו הפרשנים לדלות מכתבי הקודש, בעיקר מהמקרא, את המשמעויות הטמונות לדעתם בחיבורים קדומים. מאחר שבין החיבורים לבין הפרשנות המאוחרת מפרידים שנים רבות ועולמות תרבותיים וגיאוגרפיים שונים, נשאלת השאלה כיצד גישרו הפרשנים מימי הביניים ומן התקופה הקדם־מודרנית על הפערים הללו.

שלמויות בולעות: קבלה ופרשנות הוא ספר המבקש לשרטט את המושגים המרכזיים של מהות הטקסט הקדוש בספרות המיסטית היהודית מראשיתה ועד לתקופת החסידות, כמו גם את שיטות הפרשנות המרובות והרדיקליות שפרשנים יהודים עיצבו והשתמשו בהן: פרשנויות סמליות, אלגוריות, גימטרייה וצירופי אותיות. אחת מן ההנחות המרכזיות כאן גורסת כי כתבי הקודש עברו תהליכים של הבנה סודית (הרזיה), שמשתנה משיטה קבלית אחת לאחרת. כמו כן, נראה שגילויים של הסודות האלה אינם רק עניין של פענוח הטקסט המוצפן, אלא צורת ביטוי עצמית המשליכה את חיי הרוח של הפרשן אל תוך הטקסט המפורש. במקרים רבים הפרשן מתאחד עם הטקסט האלוהי שהוא מפרש, כחלק מחוויה מיסטית.

משה אידל הוא פרופסור אמריטוס בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, ומשמש חוקר בכיר במכון שלום הרטמן. פרופ' אידל הוא חתן פרס ישראל בתחום מחשבת ישראל לשנת תשנ"ט, זוכה פרס אמ"ת וחבר האקדמיה הישראלית הלאומית. זהו ספרו השני בסדרה לחקר הקבלה.