"אף על פי שאדם שומע כל התורה כולה כל שבת בציבור, חייב לקרות לעצמו בכל שבוע, פרשת אותו שבוע -שניים מקרא ואחד תרגום..." כך נפסקה ההלכה. הפרשה היא אותה פרשה, ואעפי"כ בכל שבוע מחדש, צריך לעיין בה שוב ושוב ["שניים מקרא"] ולתרגם אותה לאותו שבוע, לאנשים ולמרחב שבו הם חיים. מחבר הספר "חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים" לקח על עצמו את האתגר "לתרגם את התורה ל'ישראלית'" של המאה ה-21. לאור זאת, עלו בין היתר, השאלות: מה הקשר בין קללת בלעם למתקפת סייבר [בלק]? מה באוהל אברהם משקף את הפוליטיקה הישראלית בימינו ? מה בין "המשתחווים לאבק רגליהם" לתכנית ויסקונסין [וירא]? כיצד פרשת ויגש מגלמת את השיח סביב שחרור החטופים? ולמה נמנעה בעבר, המלחמה בעזה [בשלח]? בספר שלפניכם, הדיון בשאלות אלו ורבות אחרות, מתובל בניחוחות מתורתם של חכמי מרוקו שמקצת מדבריהם פזורים בו. דברי התורה הנצחיים המוארים באור חדש, מתבררים כרלוונטיים ביותר. לא נס לחם כאילו נכתבו רק היום, כאן ועכשיו במדינת ישראל. ד"ר חיים דוד מימרן [Ph.D, בר אילן] איש חינוך, אקדמיה ורבנות קהילתית. בוגר הישיבות הגבוהות בית אל, אור עציון וכולל הרי פישל. מייסדה ומנהלה הראשון של הישיבה התיכונית בקרית גת. חינך תלמידים רבים וניהל מוסדות חינוך בעל יסודי וביסודי. תחום מחקרו העיקרי: היצירה ההלכתית של חכמי פאס [תקנות פאס] במאות הט"ז-הי"ח. בעבר, כיהן כרב קהילה וכמייסד בית מדרש בעירו.