"גם ציפור מצאה בית ודרור קן לה" (תהלים פד, ד)

אלו ק"ן פרקי תהלים בהם ימצא אדם דרור לנפשו ותמצא ציפור – כנסת ישראל – בית לה, ודא רזא דקן ציפור (=זה סוד הביטוי "קן ציפור").

מילים אלה שרשם חנן פורת בכתב ידו על פתק קטן, ביטאו את זיקתו העמוקה לספר תהלים, שאת פרקיו, כך אמר פעמים רבות, צריך לא רק להגיד, ללמוד, או להתפלל – אלא צריך לחיות. הוא הזדהה עם הספר, חי את תכניו כאילו יצאו מפיו שלו ותאמו את שורש נשמתו, שביקשה כל חייה להפוך תורה לתפילה.

הספר לחיות תהלים כולל את מאמריו של חנן פורת לפרקים א-סג שאותם הספיק לכתוב ולפרסם בחייו. חלקו השני של הספר על שאר הפרקים נכתב בידי יהודה עציון, תלמידו וחברו, על פי הארותיו הכתובות בכתב יד צפוף שהשאיר בשולי ספרו האישי. הספר רואה אור יותר מחמש שנים אחר מותו, והוא מתבסס על אסופת מאמרים שראו אור בשנים תש"ע-תשע"ג במדור "נקודת אור במזמור" בתוך עלון בית הכנסת "מעט מן האור". בכל שבוע ביקש חנן פורת להעלות בכל מזמור מספר נקודות במגמה לעורר את המתבונן להוסיף ולהעמיק בדרכו שלו במזמור. חדי עין יבחינו כי נקודות אור אלה הן גם צוהר מאלף לעולמו האישי וההגותי, שהיה רחב אופקים ושאף למזג בין רוח למעשה ובין היהדות העתיקה עם הישראליות המתחדשת.