אזרחי העולם או נבדלים? ישראלים או יהודים? תל אביבים או ירושלמים? מאבקי בכורה וזהות מלווים את העם היהודי בעת החדשה ומוכרים היטב לקורא הישראלי. הישראליות- החילונית והדתית- מגלה כלפי יהדות העולם יחס של פרטנות ואדנות מתוך אמונה בסיסית ב"שלילת הגולה". עם זאת מתעצמת תודעה אוניברסלית, היונקת מרוח הגלובליזם, שלפיה אין משמעות של ממש למושגים "גולה" ו"ארץ"- העולם כולו הוא ביתנו. גם ביחסים שבין התנועה הציונית, שהובילה את הקו האקטיבי של יישוב ארץ ישראל, ובין היהדות החרדית, שעמדה מסופקת ביחסה לארץ חלה תמורה. מן התהום שהיתה פעורה בין השתיים נוצרו מערכות מורכבות של שיתוף פעולה והסכמות חלקיות, פרגמטיות.
עם לבדד מכנס יותר מ-30 כותבים והוגים מן השורה הראשונה כדי להתמודד עם היחסים בין היהדות הישראלית ליהדות בכלל וליהדות הגולה בפרט. בשבת פרשת בלק, בסוף יוני 1939, חודשיים לפני פרוץ המלחמה, ישב נפתלי לאו כחתן בר מצווה בבית סבו בקרקוב והאזין לדברי הברכה של אביו, הרב משה חיים לאו. הדרשה עסקה בדברי בלעם שאמר על ישראל: "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב." מאז עברו על נפתלי טלטולים רבים של שואה ותקומה, ותולדות חייו הם סיפור מופלא של אחריות ושליחות למשפחתו הפרטית ולעמו. בשבת פרשת בלק 2006 מגיע נפתלי לגבורות ולכבודו מוקדש קובץ זה, בעריכת בנו, הרב ד"ר בנימין לאו, רב ומורה בירושלים.