הרב אברהם יצחק הכהן קוק (תרכ"ה-תרצ"ה) הוא אחת הדמויות המשמעותיות ביותר בעולם היהודי של הדורות האחרונים. באישיותו התמזגו כישרונות בלתי רגילים בתחומים רבים: איש הלכה והוגה דעות, הרב הראשי האשכנז הראשון לארץ ישראל ומשורר, פילוסוף ומקובל. קדושתו וגאונותו היו לשם דבר בפי כול, חילוניים כדתיים. כ מי שנפגש עמו חש כי איש אלוקים עומד מולו.

אחד היסודות הבולטים ביותר בשיטתו של הרב קוק הוא הגישה ההרמונית ביחס למציאות ולתרבות האנושית. הוא שאף למצוא בכל זרם וגישה את נקודת האמת המחיה אותם, את תפקידם כחלק אורגני מן המציאות כולה, ההולכת ומתקדמת.
כהוגה בקיא בפילוסופיה הכללית, הרב קוק התייחס בהרחבה לרעיונות המודרניים בני זמנו. הגותו משקפת התמודדות יהודית מעמיקה עם המודרנה על מגוון שיטותיה. הרב קוק ראה בשיבה מן הגלות לארץ ישראל ובציונות "אתחלתא דגאולה", וסלל דרך רוחנית עמוקה ומקורית המתאימה לתפיסה זו.
כתיבתו מלאת ההשראה חודרת אל מעמקי הנסתר - אל הכוחות הפנימיים המניעים את המציאות, אל נשמת האדם, העם העולם. בספר זה נאספו ניצוצות מן האור, אשר פותחים צוהר אל עולמו הפנימי של אחד מענקי הרוח של עם ישראל.

*כתבי הרב קוק רצופים בביטויים לשוניים נדירים. בספר עובדו כמה מהם לעברית נגישה יותר לטובת הקוראים בני זמננו.