הפעם נכנסו למערה, כי היה לנו רעיון מדליק איך להתמצא בה. לא חשבנו שבמנהרת הזמן תנצל את ההזדמנות ושוב תחזיר אותנו בזמן. ואנחנו, ילדים של היום, עם טלפון סלולרי, מחשב והכל, פתאום היינו בארועים שחשבנו שרק קוראים עליהם בספרים. יחד עם לוחמי המחתרת, עם דלי דבק ומברשת כרוזים, הסתובבנו בלילה והדבקנו כרוזים נגד הבריטים. בכרוז נכתב, כי הבריטים דנו לוחם עברי שנתפס לעונש מלקות. "אנו מזהירים את ממשלת הדכוי," נכתב בו, "מפני הוצאה לפעול של עונש משפיל זה. אם הוא יצא לפעל, יוטל אותו עונש על קציני הצבא הבריטי. כל אחד מהם יהיה עלול ללקות 18 מלקות." וכעבור כמה לילות ( אני לא יודע בדיוק מה קרה לנו בינתיים) נסענו ברחובות, וחפשנו קצינים בריטים. אנחנו לא נעבור בשקט על השפלה שכזאת! על כל השפלה – נשפיל כפלים.