נִבְחֶרֶת הַצָּפוֹן בָּאָה לְהִתְאָרֵחַ בִּכְפַר־הַנֹּפֶשׁ! כֵּן, מַה שֶּׁאַתֶּם שׁוֹמְעִים. יִתְאָרְחוּ אֶצְלֵנוּ גַּם יָנִיב, הֶחָלוּץ הַמֶּרְכָּזִי הַמַּדְלִיק וְהַנֶּחְמָד, וְגַם אוּדִי הַשּׁוֹעֵר. שְׁמִיל, הַטַּבָּח הַסִּינִי שֶׁלָּנוּ, הִתְבַּקֵּשׁ לְהָכִין לְאוּדִי הַשּׁוֹעֵר אֹכֶל מְיֻחָד. אֲבָל מַה קָּרָה לִשְׁמִיל כְּשֶׁהוּא טָעַם מֵהָאֹכֶל? וְלָמָּה צַלָּחוֹת וְכוֹסוֹת הִתְחִילוּ לְהִתְעוֹפֵף בַּחֲדַר הָאֹכֶל? הֲיִיתֶם מַאֲמִינִים שֶׁלִּפְעָמִים תִּרְצוּ שֶׁיִּצְעֲקוּ עֲלֵיכֶם? שֶׁאֲפִלּוּ תִּרְצוּ לְקַבֵּל מַכּוֹת?