הטיול של דינה הקטנה עם צעצועיה הוא מן הקלאסיקה לגיל הרך, סיפור קטן המכיל את המרובה. יש בו צבע וצליל, קצב ותנועה, עצב ושמחה.

רבקה דוידית יצרה הרפתקה קטנה שמתנגנת בקצב צעדי המטיילים – לכל אחד צליל משלו, והצלילים כולם משתלבים למשחק מצלול מהנה. דינה היא המובילה, המנהיגה, כל המטיילים שמחים איתה וההנאה שלמה. כשמתחיל להחשיך פונים לחזור הביתה. כעת מתנגנים צעדי המטיילים בקצב חפוז ומהיר. רק הכדור, שהתגלגל בסוף הטור, ממשיך להתגלגל הלאה, הרחק הרחק ונעלם. השמחה הופכת לדאגה ולצער. דינה וחבריה מחפשים, עצובים... הם מגיעים הביתה, פותחים את הדלת ו... הפתעה! הכדור מקדם את פניהם ומכריז כילד קטן שנהנה "לסדר" את חבריו: אתם רואים? התגלגלתי מהר-מהר והגעתי הביתה הראשון!

המבנה המעגלי של יציאה להרפתקה וחזרה הביתה, אהוב על פעוטות ומתאים להם, וכן, משחקי ההצטברות. המצלול מבטא בהומור את אופיין של הדמויות, כמו למשל: הבובה צועדת "ברגליה הפעוטות - טיף-טפיף, טיף-טפיף, טיפ-טפיף," ואילו הדב "דורך בכפותיו השמנות: כָּךְ-דָּרַךְ, כך-דרך, כך-דרך!" צער האיבוד ושמחת המציאה מוכרים לכל פעוט מניסיונו.

רבקה דווידית, סופרת ילדים, מתרגמת, עיתונאית ומבקרת קולנוע ותיאטרון, הייתה בין הדמויות הבולטות בספרות הילדים בשנים שלפני קום המדינה.

שירה "עשר אצבעות לי יש" מושר עד היום בגני הילדים.

ספרה "כולם יצאו לטייל" ליווה דורות של פעוטים בישראל והפך לקלאסיקה.

הספר מלווה באיוריה של המאיירת אורה אייל ז"ל שאיירה אותו באהבה רבה אך לא זכתה לראותו. האיורים מלאי חן, ומיטיבים לבטא את אווירת המשחק, השמחה והעצב.

"כולם יצאו לטייל" הוא סיפור ראשוני, צנוע ומגובש, שמכיל את כל המרכיבים של יצירה משובחת לפעוטות.