אֲנִי יֶלֶד סַקְרָן עִם הֲמוֹן דִּמְיוֹן, וְהֶחְלַטְתִּי לִרְתּוֹם אֶת הַדִּמְיוֹן שֶׁלִּי כְּדֵי לְהָבִין כָּל מִינֵי תּוֹפָעוֹת. יַחַד עִם אֲחוֹתִי הֵקַמְתִּי אֶת סַיֶּרֶת הַמַּדָּע, וּבְכָל פַּעַם אֲנַחְנוּ מְנַסִּים לְהָבִין תּוֹפָעָה אַחֶרֶת. אֲבָל אֲנַחְנוּ לֹא חוֹקְרִים אֶת הַתּוֹפָעוֹת בְּאֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיוֹת אוֹ בָּאִינְטֶרְנֶט. בְּכוֹחַ הַדִּמְיוֹן שֶׁלִּי אֲנַחְנוּ נִכְנָסִים לְתוֹכָן, וְהוֹפְכִים לִהְיוֹת מַמָּשׁ חֵלֶק מֵהֶן. לְמָשָׁל, כְּשֶׁרָצִינוּ לְהָבִין לָמָּה אֲנָשִׁים מְעַשְּׁנִים, לַמְרוֹת שֶׁהֵם יוֹדְעִים שֶׁמְּסֻכָּן לְעַשֵּׁ ן. מָה יֵשׁ בַּסִּיגַרְיוֹת שֶׁגּוֹרֵם לַאֲנָשִׁים הֲנָאָה? אָז צֵרַפְנוּ אֵלֵינוּ חָבֵר, הִתְכַּוַצְנוּ וְהִתְכַּוַצְנוּ, וְנִכְנַסְנוּ לְתוֹךְ סִיגַרְיָה בּוֹעֶרֶת. אוֹ אוּלַי נָכוֹן יוֹתֵר לוֹמַר שֶׁנִּכְנַסְנוּ לְתוֹךְ טִיל שֶׁשֻּׁגַּר לַמּוֹחַ שֶׁל הַמְּעַשֵּׁן - עִם עֶרְכוֹת הֲנָאָה לְפִתּוּי, אֲבָל גַּם עִם מַטָּרָה אֲמִתִּית נוֹרָאָה: סַרְטָן. וּבְסוֹף הַסֵּפֶר עָשִׂיתִי קְצָת סֵדֶר בַּדְּבָרִים, הִפְרַדְתִּי אֶת הַדִּמְיוֹן מֵהַמְּצִיאוּת, וְהִסְבַּרְתִּי אֶת מָה שֶׁאוּלַי זָקוּק לְעוֹד הַבְהָרָה קַלָּה.