בשנת 2000 הגיעה מזוודה מהמוזאון באושוויץ למרכז השואה בטוקיו, יפן. על המזוודה נכתב בצבע לבן: חנה בריידי, 16 במאי, 1931, וייזנקינד (יתומה בשפה הגרמנית).
לילדים שראו את המזוודה בתצוגה היו שאלות רבות: מי הייתה חנה בריידי? מה עלה בגורלה? קבוצת ילדים מהמרכז בשם "כנפיים קטנות" מחליטה להתחקות אחר גורלה של חנה ומבקשת מפומיקו אישיוקה, מנהלת המרכז, למצוא בעבורם תשובות.
פומיקו יוצאת למסע מרתק ברחבי אירופה וצפון אמריקה בחיפוש אחר רמזים. למרות הקשיים היא לא מתייאשת ועד מהרה נחשף בפניה הגילוי המרגש הראשון: קבוצת ציורים שציירה חנה בגטו טרזיינשטט. אט־אט מגלה פומיקו פרטים נוספים על הילדה בעלת המזוודה. היא חוזרת שבעים שנה לאחור, ומתוודעת לסיפורה של חנה בת השמונה, שחיה עם משפחתה חיים מאושרים בעיירה צ'כית קטנה, עד שהנאצים פלשו לארצה ושינו את חייה לנצח.
בכישרון וברגישות מגוללת המחברת סיפור מטלטל ומלא עוצמה, הנקרא כסיפור מתח, ואינו מרפה מהקורא ימים רבים לאחר הקריאה.

זהו ספרה הראשון של קארן לוין, אשת רדיו קנדית, שזכתה בפרסים רבים על עבודתה ברדיו; בין השאר זכתה פעמיים בפרס פיבודי היוקרתי. ספר זה, המבוסס על תוכנית רדיו תיעודית שהפיקה בשם "המזוודה של חנה", נמכר ביותר ממיליון עותקים בחו"ל, היה לרב־מכר עולמי וזכה בעשרות פרסים.