"לעולם אין השכינה זזה מן הכותל המערבי" (שמות רבה" ב, ה). "כותל מערבי של בית המקדש אינו חרב לעולם. למה? – שהשכינה במערב" (במדבר רבה א', ב).בלשון זו אפשר לומר: מעולם לא פסקה, אף לרגע, כמיהת עם ישראל לירושלים, עיר קודשו, בירת מלכיו וגיא חזיון נביאיו, ולעולם לא תיפסק כמיהה זו, עד שנזכה לגאולתה השלמה ולהחזרת תפארתה כבראשונה. למה? – שכל זמן שישראל עדיין במערב, לבו במזרח. וכבר המשילו, במקרא ובאגדה ובפיוט, את ישראל וירושלים לחתן ולכלה; כמו שהחתן והכלה אינם פוסקים מלהתגעגע ליום חתונתם, יום שמחת לבם המלאה, כך ישראל וירושלים לא יבואו על תיקונם עד יום האיחוד המלא והשלם, ללא כל חייץ ביניהם, עד שיקוים בהם דבר המשורר "ורחקו כל מבלעייך" ואז ישישו "כמשוש חתן על כלה"…בדורנו הועמדה ירושלים שוב במרכז המערכה המדינית של עמנו, מערכה שלא הייתה, אולי חריפה ממנה מאז הייתה לבירתנו, בירת עם ישראל וארץ ישראל, בימי דוד המלך…(מן ההקדמה)כדי ליידע את הנוער בימינו בחשיבותה הגורלית של עיר דוד לעמנו מביא המחבר בספר זה חומר רב על דמותה של ירושלים הנצחית, כפי שהיא נקבעה בלבם של היהודים במשך כל הדורות, למן תקופת התנ"ך על לימינו.לפני רוב הפרקים ניתנו מבואות קצרים להסברת אופיו של הקשר הגורדי הזה בין העם לבירתו בכל תקופה ותקופה. נוספו עליהם נספחים של מידע שימושי, ראשוני, על ירושלים לדורותיה, ובייחוד על התפתחותה כעיר בעלת רוב יהודי במאה וחמישים השנים האחרונות.