במוקדם או במאוחר, כל אחד ואחת מאיתנו מוצאים את עצמנו נוכח
מצב חדש ומטלטל: אדם יקר שחי בקרבתנו הלך לעולמו, איננו עוד בין
החיים. במצב כזה, מה יהיה מקומו של אותו אדם לאחר חייו בתוך הסיפור
הנמשך של חיינו אנו?
זו אינה שאלה פשוטה. בדרך כלל אין לנו תשובה מן המוכן. ספר זה
מבקש להציע גישה כללית כלפי המצב הזה, שבו אדם חי עומד נוכח
אדם אחר לאחר חייו.
האחריות למקומו של אדם לאחר חייו מונחת על כתפי החיים אחריו.
ביסוד הגישה המוצעת כאן לשאלת היחס אל אדם לאחר חייו, עומד
מושג הנוכחות. אדם יכול שלא להיות קיים בין החיים, אבל באותה
שעה נוכח בנפשותיהם, במחשבות עליו, ברגשות אליו, במעשים לכבודו.
הספר הזה בא להבהיר ולהסביר את מושג הנוכחות, לשפוך אור על
דוגמאות תרבותיות רבות לתפקיד המובלע של מושג הנוכחות בחיינו
ולנתח מחדש ביטויים ומנהגים המוכרים לנו מבלי שנבין אותם כראוי,
כדוגמת פרידה והתמודדות. בספר יש גם דיון ביקורתי במגמות חברתיות
ותרבותיות של השכחת בני־אדם לאחר חייהם והלחץ על שאריהם לצמצם
את ביטויי האבלות שלהם.
פרופ' אסא כשר היה מופקד על הקתדרה לאתיקה מקצועית ולפילוסופיה
של הפרקטיקה באוניברסיטת תל־אביב. בין ספריו: 'אתיקה צבאית', 'רוח
איש', 'יהדות ואלילות', 'ספר קטן על משמעות החיים', 'דרך ליבוביץ'
)עם נעמי כשר(, 'אתיקה ישראלית, בביטחון, בפוליטיקה, באקדמיה ועוד'
ו'עוד על אתיקה ישראלית, בבריאות, בחינוך, בעסקים ועוד'. עורך ראשי
של 'האנציקלופדיה העברית / מהדורה שנייה' )מקוונת(. חתן פרס ישראל
לפילוסופיה כללית וחבר האקדמיה האירופית למדעים.