אנחנו עובדים קשה כדי לעורר מוטיבציה בעצמנו. אנחנו גם משקיעים זמן רב בניסיון לעורר מוטיבציה באחרים: עובדים, בני משפחה, לקוחות ועמיתים. דן אריאלי, הפסיכולוג ההתנהגותי המפורסם, טוען כי אפשר להגדיר חלק ניכר מהמעשים שלנו כ"מעוררי מוטיבציה".
 
• כיצד אפשר להגדיל מוטיבציה?
• מדוע אנחנו קשורים יותר לדברים שיצרנו במו ידינו?
• מה מעורר יותר מוטיבציה בעובדים — בונוס שמן או טפיחה על השכם?
 
ההנחה המקובלת היא שמוטיבציה היא עסקת חליפין פשוטה למדי: אנחנו רוצים דברים או זקוקים להם, ואנחנו עובדים כדי להשיג את הדברים האלה. על פי ההנחה הזאת אנחנו נוהגים כמו עכברים במבוך, כשבמקום אוכל אנחנו מקבלים כסף. יכול להיות שהאופן שבו אנחנו חושבים על מה שמניע אותנו שגוי מיסודו?
בספר מרגש, משעשע ומעורר מחשבה, אשר חוקר התנהגות אנושית בסיסית, טוען אריאלי כי למוטיבציה פנים רבות וכי היא פועלת בדרכים מורכבות בהרבה מכפי שנהוג לחשוב. הוא צולל עמוק אל נבכי המוטיבציה ואל העיוורון החלקי שלנו לאופן שבו היא פועלת, ולוקח אותנו למסע שיסייע לנו לגשר על הפער הזה בין מה שאנחנו חושבים שמניע אותנו לבין מה שמניע אותנו באמת. מחדר הישיבות ועד שולחן האוכל המשפחתי, אריאלי בוחן את טיבה של המוטיבציה — כיצד היא פועלת וכיצד נוכל לנצל את הבנת אופן פעולתה כדי לשפר את חיינו.
 
דן אריאלי הוא פרופסור לפסיכולוגיה ולכלכלה התנהגותית באוניברסיטת דיוק שבארצות הברית. הוא מחברם של רבי־המכר הבינלאומיים "לא רציונלי ולא במקרה", "לא רציונלי אבל לא נורא", "האמת על באמת" ו"שלך באי־רציונליות“. הוא טרם החליט אם לבישת טי־שרט הנושאת את שמו היא עניין משעשע או סימן ליהירות, אבל כחוקר מחויב ובלתי־נלאה הוא נחוש בדעתו למצוא תשובה לשאלה הזאת. אריאלי גר בדורהם שבצפון קרוליינה.