חנוך לוין: בלי פסיכולוגיה, בלי שטויות

איך "לאכול" את הדבר הזה ששמו חנוך לוין? מה הפך אותו למחזאי הישראלי המוכר ביותר בעולם, שמחזותיו תורגמו והוצגו עד היום בכעשרים שפות? איך להבין את העולם המיוחד כל־כך שהוא בונה בכתיבה שלו – במחזות, במערכונים, בפרוזה, בשירים, ובכל השאר? מה עושה את הכתיבה שלו לכזאת שנוגעת בכל אחד מאיתנו – נגיעה שמצליחה להצחיק, לרגש, לטלטל, לדכא, לעצבן, או להרגיש תערובת כלשהי של כל אלה? חנוך לוין: בלי פסיכולוגיה, בלי שטויות הוא ספר שמנסה להאיר את השאלות האלה בגישה אישית, ישירה, בהירה, ובלתי־אקדמית בעליל.

המחבר, מולי מלצר, עבד כעורך עם חנוך לוין במשך 15 השנים האחרונות לחייו, והיה אחראי לעריכת הסידרה של כל כתבי חנוך לוין. העבודה המשותפת שלו עם לוין, והעיסוק הנמשך שלו בכתביו גם שנים אחרי מות המחבר, הקנו לו היכרות אינטימית מעמיקה עם היצירה הלוינית לסוגיה. בספר הזה הוא מביא את המבט האישי שלו על היבטים שונים ביצירת לוין ובהתפתחותה לאורך השנים.

חנוך לוין: בלי פסיכולוגיה, בלי שטויות משלב מרכיבים של מסה וממואר: פרקים המציגים תֵזוֹת ברורות על יצירתו של לוין, ולצידם סיפורים על רגעים מן העבודה עם לוין, במיוחד בשנתיים האחרונות לחייו. יחסו של לוין לפסיכולוגיה המודרנית, תפיסת הזמן שלו, העברית המיוחדת שחצב בכתיבתו, הקשר בין תיאטרון לשירה ביצירתו, המתח בין המקומי־הפוליטי ובין האנושי והעל־זמני במחזותיו – כל אלה, ונושאים רבים אחרים, נידונים בספר בכתיבה שווה לכל נפש, ללא מינוח אקדמי מעיק.