בשנת 1924 , בעיצומה של מערכת הסתה חריפה נגד היהודים כמשתמטים וכאשמים בתבוסה במלחמת העולם הראשונה, פורסם בגרמניה ספר שכותרתו טייסים יהודים במלחמת העולם, ועל כריכתו התנוססה תמונת טייס במטוסו המעוטר בצלב קרס. לא היה זה כתב שטנה או דיבה נגד היהודים ושירותם בצבא גרמניה, אלא ספר על גבורתם ועל תרומתם של טייסים יהודים בשירות הצבא הגרמני באותה מלחמה. הטייס שתמונתו הוצגה בחזית הספר היה טייס קרב יהודי מצטיין, וצלב הקרס שימש לו קמע וסמל אישי למטוסו. בכך לעג המחבר למשמיצי היהודים, ובייחוד למפלגה הנאצית החדשה שזה מקרוב אימצה כסמלה את צלב הקרס - סמל שעוד לא נטען אז במשמעויות הטרגיות המלוות אותו כיום.

עם פרוץ המלחמה התגייסו היהודים הגרמנים לשירות בחזית מתוך רגש פטריוטי אמיתי, אך גם מתוך תקווה להשגת שוויון הזכויות המלא שנמנע מהם. תקווה זו נכזבה עד מהרה. ספרהטייסים גולל את סיפורה ואת עלילותיה של קבוצת עילית נבחרת מקרב הלוחמים היהודים למען גרמניה וציין בשמותיהם כ-120 אוויראים (אנשי צוות אוויר) שהתנדבו לענף חלוצי ומסוכן של השירות הקרבי.

ספר הטייסים נשכח במידה רבה מאז חורבנה של יהדות גרמניה, אך כעת הוא יוצא לאור במהדורה מוערת ומבוארת זו. המהדורה היא פרי מחקר עדכני המעשיר ומרחיב את יריעת הספר המקורי בפרספקטיבה היסטורית ובפרטים חדשים רבים, ומצוינים בה כמאתיים אוויראים יהודים ששירתו בחיל האוויר הגרמני במלחמת העולם הראשונה. ברשימה העדכנית נמסרים פרטים על גורל האוויראים ששרדו מן המלחמה, בשנים שלאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה.

מחבר הספר המקורי הוא ד"ר פליקס טיילהבר, רופא וסופר ציוני ששירת כרופא צבאי גרמני בחפֵרות במלחמת העולם הראשונה וזכה בצלב הברזל מדרגה ראשונה, ולימים ממייסדי קופת החולים "מכבי".

את המהדורה החדשה התקין אלימור מקבת, שגם ערך את המחקר ההיסטורי על אודות האוויראים היהודים-גרמנים. בהוצאת הספר סייע עדין טיילהבר-טלבר, בנו של ד"ר פליקס טיילהבר.