"את בעצמך תבצעי את החיסול של סלאמה", אמר מייק הררי והוסיף: "איך את מרגישה לגבי זה?"

"אני לא יודעת", אמרה אריקה. "אף פעם לא הרגתי מישהו". בלבה החליטה שכדי לבצע את המשימה כראוי עליה לעשות מעצמה "כלי של צדק". כעבור כמה חודשים עמדה ליד חלון ביתה בביירות ובידיה שלט עם כפתור אדום. "אני צריכה להרוג בן אדם". אמרה לעצמה. "פעולתי צריכה להיות נטולת כל רגש אישי. לא שנאה ולא כלום". בעד החלון ראתה את מכונית השברולט קרבה. וברגע שהיא חלפה על פני הפולקסווגן הממולכדת, לחצה אריקה על הכפתור האדום. 

בפעם הראשונה עולה המסך על דמויותיהן של לוחמות המוסד, נשים עוצמתיות, נועזות, שמבצעיהן העלומים מוכיחים שהן שוות לגברים ולא אחת גם עולות עליהם. פרקי הספר עוצרי הנשימה חושפים את אופיין ומעשיהן של הלוחמות, מיולנדה בחצרו של המלך פארוק במצרים ועד דינה על סף הארכיון הגרעיני באיראן, משולה כהן שנידונה למוות בתלייה ועד סיגל שגייסה את מיטב הסוכנים, ממרסל, שניסתה לקפוץ אל מותה כדי לשים קץ לעינויים, ועד ליעל ואיזבל ודניאלה שלא היססו לחדור ללוע הארי. יש ששמעו על סילביה רפאל בלילהאמר, על סינדי בלונדון ויהודית בארגנטינה ויולה בסודאן ועליזה ששברה את תקרת הזכוכית. אך בראשונה נחשף כאן סיפורן האמיתי וגם סיפוריהן של לירון, רינה, ולינדה ששרדה מן השואה; של שלישיית ה"טריו" שהצילה את ישראל מסכנה איומה; ועוד לוחמות אמיצות, שמבצעיהן המדהימים הותרו היום לפרסום.

פרופ' מיכאל בר־זהר, ח"כ לשעבר, הוא מגדולי מומחי הריגול בישראל. חיבר כ־40 ספרים בנושאי ביטחון והיסטוריה פוליטית, בהם הביוגרפיות של דוד בן-גוריון ושמעון פרס, הממונה — על איסר הראל ושירותי הביטחון, נקמת מינכן (עם איתן הבר), קיצור תולדות ישראל, ואת הרומנים מרגל בחורף, אחים, בגידה ועוד. ספרו אניגמה הוסרט בהוליווד וזכה להצלחה רבה.

ניסים משעל, חתן פרס סוקולוב לתקשורת, היה מנכ"ל הטלוויזיה הישראלית וראש מִנהלת ההקמה של ערוץ 2. בטלוויזיה מילא תפקידים עיתונאיים בכירים, כמו כן ערך והנחה תוכניות אקטואליה ובהן: "מוקד", "פופוליטיקה", "שיחת ועידה" ו"משעל חם". ספריו הקודמים: ואלה שנות — 50 למדינת ישראל, ואלה תולדות — 2000 שנות יהדות, ישראל 60 , ישראל 70 — להיות ישראלי, והותר לפרסום.

בר־זהר ומשעל כתבו את רבי־המכר העולמיים המוסד, הלוחמים פשטו עם שחר וחיסול ממוקד.