אלה העוסקים בהכשרת מורים במוסדות האקדמיים בישראל ואלה הקובעים מדיניות בחינוך (אנשי מטה ופיקוח במשרד החינוך, מנהלי בתי ספר, רכזי מקצוע) נדרשים מעת לעת לתת את דעתם על התמורות שחלות בחברה, כמו למשל תמורות טכנולוגיות וחברתיות‑תרבותיות, שכן לאלה עשויה להיות השפעה על התוקף הסביבתי של תוכניות ההכשרה. תוכנית הכשרת המורים, כמו כל תוכנית הכשרה אחרת, נדרשת להיות בעלת תוקף סביבתי גבוה.

מאמרי הספר מעלים לדיון כמה מהאתגרים שאיתם מתמודדת ההכשרה להוראה בישראל בשני העשורים האחרונים. עם אתגרים אלה מתמודדים רבים המעורבים בתהליכי הכשרת מורים בישראל – ראשי תוכניות להכשרת מורים, חוקרות וחוקרים, מרצות ומרצים. מחברות ומחברי המאמרים הכלולים בספר זה – בעלי ניסיון רב בתהליכי הכשרת מורים, והבנה, הן בהיבט המוסדי הלוקאלי והן בהיבט הרחב, המערכתי, הארצי והבינלאומי – מנסים בין השאר להציע דרכים להתמודדות עם האתגרים השונים העולים בתוכניות להכשרת מורים בעת הזאת.

אסופת מאמרים זו כוללת עשרה פרקים בשני חלקים. פרקי החלק הראשון עוסקים בסוגיות רוחביות אשר יש להן זיקה למדיניות הכשרת המורים בישראל הלכה למעשה. פרקי החלק השני בוחנים אתגרים ייחודיים ודילמות המתמקדים באוכלוסיות או בנושאים ספציפיים יותר. הרעיונות, ממצאי המחקרים והתובנות העולים מפרקים אלה מעלים כמה נקודות לדיון עתידי על הכשרת מורים בישראל, והם עשויים לשרת כמה מעגלים של קוראים: קובעי מדיניות, ראשי תוכניות הכשרה ומרצות ומרצים בתוכניות אלה.