"אין שום דבר חדש, מה שלא עבד קודם - לא עובד גם עכשיו. אנחנו סתם מבזבזים כסף וזמן. בני אדם לא יכולים להשתנות. אין לאנשים תקווה. מידות רעות אפשר לשבור אחרי שבעים שנה של עבודה, ובגלל שאני בן חמישים ואחת - כנראה לא נשאר לי מספיק זמן".
(עזריאל)

"תמיד יש בסביבה מישהו מלוכלך או בוכה, מצוברח או כועס. וזה לא משנה אם הוא בן שלושה שבועות או שלושים ותשע שנים. ואני רק אישה אחת, שעבדה קשה, ורוצה לשבת על הספה, ולשמוח בפרי עמלה. ככה זה אצל כל המשפחות? הבלגנים הללו? או שמשהו אצלנו לא תקין?"
(רבקה)

"חבר טוב שלי נפטר שלשום. לפני שבועיים עשינו יחד טיול, למחרת הוא התאשפז, ופתאום, פוף! הוא איננו". עיניו היו יבשות ואדומות, "אני לא מעכל את זה".
(חזקי)

"אתה רוצה שהתשובות יבואו מתוכי. אבל אני רוצה הפעם תשובה ממך: יש מסיבות סיום בקליניקה שלך, או לא? ואם יש – מתי תהיה המסיבה שלי?"
(רפאל)


מאחורי הדלת הסגורה של חדר הטיפולים נפרשים סיפורי חיים מרתקים ומעוררי השראה ומחשבה, ומתרקמים תהליכים משני חיים.
שלושים ושבעה סיפורים שסופרו בארבע עיניים, מאפשרים לקורא הצצה נדירה אל תוך חייהם של אנשים כמונו המתמודדים עם אתגרי חיים מגוונים, ומעניקים לו הזדמנות להרחיב את ארגז התובנות והמיומנויות האישיות שלו, ודרך לעזור לעצמו ולאחרים.

ד"ר עוז מרטין
הוא רופא ופסיכותרפיסט המטפל ביחידים ובזוגות בקליניקה שלו בירושלים.
תפיסתו הטיפולית שמה דגש על התמודדות אישית ותפקוד מיטיבי מול מצבי חיים מאתגרים, והכרה ביכולות המיוחדות
הטמונות בכל אדם.
ספריו הקודמים, העוסקים בהתפתחות אישית, זוגיות וחינוך, חוללו שינוי בחייהם של רבים.

מיה קינן
היא ביתו של ד"ר עוז מרטין, סופרת ומטפלת רגשית בהתמקדות תעסוקתית.
תובנותיה ומחשבותיה בנוגע לנושאים העולים בסיפורים מופיעות בסיכומו של כל פרק.

כתיבתה הקולחת של מיה קינן, לצד ניסיונו הטיפולי העשיר ותפיסתו הטיפולית המיוחדת של ד"ר עוז מרטין - חברו
יחד לכתיבתו של ספר זה, המאפשר לקורא להציץ אל חדר הטיפולים, להבין טוב יותר תהליכי נפש, ולעזור לעצמו לאחרים.