אי שם בנבכי הזמן, מלך ממלכי סאסאן אשר מלך על הודו ועל סין, שָהְרִיָאר שמו, גילה כי אשתו בוגדת בו. כרת המלך את ראשה והחל לנהוג מנהג חדש - לקחת לו נערה בתולה מדי לילה, לקטוף את בתוליה ולהרוג אותה בו בלילה. כך עשה לילות רבים, עד שהגיע תורה של שהרזאד, בתו היפהפייה והחכמה של הווזיר, לארח לו לחברה. שהרזאד ניחנה בכושר התיאור והסיפור, ומדי לילה השמיעה באוזניו סיפורי הרפתקות מסעירים והקפידה לא לספר את סופם, כדי שהמלך, שניעורה בו סקרנותו, ישאירהּ בחיים יום נוסף.

היא הצליחה לרתק את המלך בסיפוריה במשך אלף לילה ולילה, עד שהפכה את לבו. סיפור-מסגרת זה של אלף לילה ולילה מכיל שפע של סיפורים, שמקורותיהם ראשיתם בעולם העתיק, והם מגיעים עד התקופה העות'מאנית. רבים מהם צמחו הרבה אחרי היווצרות סיפור-המסגרת על המלך קוטל הנשים, לאורך דורות של יצירה עצמאית, ואינם מצייתים למסגרת הסיפורית ולמטרתה. סיפרו אותם בעל פה ובכתב מוסלמים, יהודים ונוצרים, והם לוקטו וראו אור באסופות שונות בעולם האסלאם, אך עד היום אין להם נוסח קאנוני אחד מוסכם. מאז תורגם לראשונה מבחר סיפורים מתוך אלף לילה ולילה לצרפתית, במחצית הראשונה של המאה ה-18, הפכה היצירה לנכס צאן ברזל של הספרות והתרבות העולמית. לקוראי העברית נפתחה הדלת לעולם הקסום של אלף לילה ולילה בשנות השישים של המאה שעברה, בזכות תרגומו המופתי של יוסף יואל ריבלין, שהסתיים עם מותו ב-1971.

לילות ערב הוא לקט ראשון מתוך שניים של סיפורי אלף לילה ולילה בתרגומה של חנה עמית-כוכבי. הקדים לו פתח-דבר על גלגולי היצירה פרופ' יוסף סדן.