נורה סטיבנס חיה ונושמת ספרי. וכיוון שספרים הם החיים שלה - או בעצם העבודה שלה - נורה כבר למדה לנחש לאיזה כיוון הולך כל סיפור: הבעל הוא הרוצח; החנונית עוברת מהפך ובלי המשקפיים שלה היא פצצה; הבחור זוכה בליבה של הבחורה. נורה יודעת שהיא עצמה לא גיבורה מהספרים לא החנונית, לא הפצצה ולא נערת הכפר המתוקה ששובה את ליבו של הגיבור המצליחן והציני שמגיע מהעיר הגדולה לעיירה השלווה. אם כבר, נורה היא הארוסה הבלונדינית המרושעת שהוא משאיר מאחור בדרך לחייו החדשים אבל אחותה הקטנה, ליבי, שגם היא חובבת ספרים מדמיינת סיפור חדש עבור נורה: נסיעה לעיירה קטנה לחופשה משפחתית, פיקניק פסטורלי באחו, ופגישה מקרית אך לא גורלית על רופא כפרי יפה תואר או ברמן מקומי מסוקס היא משכנעת את אחותה לנסוע איתה לסנשיין פולז, עיירה שהתפרסמה בזכות סדרת ספרי מצליחה, אך למרבה הצער, במקום הגיבורים שליבי דמיינה, נורה נתקלת שוב ושוב בצ'רלי לַסטרָה, עורך ספר עוקצני ועגמומי מניו יורק. זה היה יכול להיות חמוד, לולא העובדה שה נפגשו כבר אינספור פעמים בעבר, וזה אף פעם לא היה נעים במיוחד. אבל בעוד ה ם נקלעים שוב ושוב זה לדרכה של זו - בשורה של צירופי מקרים שאף עורך שמכבד את עצמו לא היה מאפשר - מתחוור לה שאולי הסיפורים שהם סיפרו לעצמם לא חייבים להיות נכונים