בעלי לא בבית, ספרה הראשון של מירב הלפרין, זכה לאהבת הקהל ולשבחי הביקורת, ועתה מגיע ספרה השני, שקוראים רבים ציפו לו. על גופתי המתה מהיר יותר, עצבני יותר ובעיקר – מצחיק יותר.

הגיבורה הבלתי-נשכחת של בעלי לא בבית יוצאת עם בעלה לשעבר למסע מטורף להצלת בנם החייל. על רקע מלחמה כלשהי המתחוללת בדרום, הם מחליטים לחלץ את הבן, ללא ידיעתו, באמצעות שקר כושל לצבא. בדרך הם נחשפים למציאות הישראלית הטיפוסית – השיגעון של ימי מלחמה, הציבור המבולבל על כל הראש והיעילות המפורסמת של הצבא. בתוך העיסה המטורללת הזאת מצליחה גיבורת הספר להתאהב, להתאכזב ובעיקר להצחיק עד דמעות.

זהו ספר שקוראים וצוחקים בקול תוך כדי הקריאה. כתיבתה השנונה של מירב הלפרין מפנה זרקור חד ומדויק אל המקומות האבסורדיים שסביבנו, ספק דוקרת ספק מדגדגת אותם, ומשתמשת במוזיקת הרקע – שירי הלהקות הצבאיות ורעש האזעקות – כדי להרקיד אותנו במחול מתוק-מריר של שמחת חיים.