אמא וילד יוצאים מחנות גלידה אל מציאות קרה ולא-מתוקה. ילדה אחת, שמתבלטת מבין בני כיתתה בבית ספר יוקרתי בלב תל אביב, הופכת למושא של קנאה ואכזריות, אבל חווה גם אחווה בלתי-צפויה. זוג צעיר הולך ונרמס תחת עולו של דור ההורים המאכזב והבוגדני. זוג אחר מחשב את קִצו לאחור כשמסתבר שהאישה בוגדת בגבר עם אישה אחרת. סופרת מבטיחה מתארחת בחוג ספרותי ביתי של נשים תרבותיות שמתגלות באור אחר. אב תקוע ברכב עם שתי בנות רעבות. מישהי מביטה במראה ואינה רואה את פח הזבל של הנפש. מישהי שומעת מישהו נופל. מישהו מחפש יציבות.

מה אתה מסתכל על הוא ספר ישראלי עכשווי המבוסס על סיטואציות מוכרות אשר מוצגות באומץ ובלי סנטימנטליות. התנסויות יומיומיות לכאורה של חיי בורגנות ישראליים – שאינם שבעים ואינם נוחים – מתגלות כחוויות של ניתוק, אבסורד ואלימות, אבל גם של עושר קיומי גדול שבתוכו נבללים אור וצל, יופי ועדינות, סדר, הפרת סדר והיעדר סדר.

בכתיבתה הנוקבת ושובת הלב מזכירה לנו תמר מרין את יכולתהּ של הספרות לשמש ביטוי משוכלל של החוויה האנושית ולסמן את הגבולות הערכיים של בני הדור הזה ממש. אנו מוזמנים להתבונן מחדש על מה שחשבנו למובן מאליו בקשר למשפחתיות, לאימהות ולזהות נשית וגברית. אמונות שווא מנחמות עשויות להתברר כשקריות, ומיני גיהינום נסתרים יתגלו במלוא האיום שבהם. מנגד, ערכים אבודים כגון חירות ומרד, תקווה ואמונה, זוקפים את ראשם במפתיע, כי בכל מקום שבו יש קשב, יהיה דיאלוג, ובכל מקום שבו יתרחש דיאלוג, אפשר אולי לדבר גם על גאולה.

תמר מרין היא אחת הסופרות הייחודיות הפועלות בשדה הספרותי הישראלי. רומן הביכורים עטור השבחים מפרי עטה, "ילדים", ראה אור בשנת 2015 ב"ידיעות ספרים" וזכה בפרס קוגל ובפרס משרד התרבות.