בוקר השבת או החג בבית הכנסת.
זה עתה סיימו את קריאת התורה, שהיא לא אחת ארוכה, ובה לעיתים קרוב למאתיים פסוקים, אם לא למעלה מזה. והנה, מתברר שלא די בכך, כי בסופה מוזמן אל הבימה אדם נוסף הקורא עוד קטע, והפעם מספרי הנביאים הראשונים או האחרונים. זו היא ההפטרה, והיא מעוררת שאלות רבות:
- מה פירוש השם הפטרה, מתי באה לעולם ולשם מה?
- כיצד נבחרה מתוך שפע הטקסטים שבקובץ ספרי הנביאים הראשונים והאחרונים?
- האם יש קשר בינה לבין קריאת התורה, ואם כן – מה הוא?
- האם כל באי בתי הכנסת בכל עדות ישראל קוראים באותם שבתות וחגים את אותה הפשרה בדיוק?
על שאלות אלו ואחרות בא ספר זה להשיב, תוך דיון בשבעה מנהגים שונים של קריאת הפטרות, אלו הנהוגים בימינו וזה שנהג בתקופת המשנה והתלמוד. במרכז הדיון עומדת שאלת הקשר בין ההפטרות לבין הקריאות בתורה, אך היא מתרחבת לעיסוק בחמישים וארבעה נושאים השאובים מן המקרא ומספרות האגדה הצבעונית: לידות פלאיות, זיקנה וזקנים, שירת נשים, שמן זית, מצורעים ומצורעות, נקיון כפיים של מנהיגים, ועוד ועוד.
הספר מציע גישה חדשה ורעננה לעיסוק בעולם המורכב של ההפטרות, בלשון השווה לכל נפש, מנקודת מבט שטרם זכתה לטיפול הראוי לה.

אביגדור שנאן הוא פרופסור (אמריטוס) בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים והיועץ האקדמי של בית אבי חי בירושלים. הוא מרבה להרצות וללמד במסגרות שונות בארץ ובעולם, להפצת ידע התרבות היהודית-הישראלית לכל הרוצה לבוא וללמוד.
ספריו האחרים, שראו אור בהוצאת "ידיעות ספרים", הם רבי המכר "סידור אבי חי" (תש"ס), "פרקי אבות" (תשס"ט), ושני רבי מכר שראו אור בשיתוף עם עמיתו למחקר, פרופ' יאיר זקוביץ: "לא כך כתוב בתנ"ך" (תשס"ד) והמשכו, "גם כך לא כתוב בתנ"ך (תשס"ט). בסדרת "פירוש ישראלי חדש" ראו אור בעריכתו או בהשתתפותו ספר יונה וכל חמש המגילות. בספר זה באה אפוא לסיומה סדרת הספרים שעניינם בפעילות בית הכנסת, אז ועכשיו.