”כל הענין עם מהפכת התפוזים התחיל כשהייתי בתחילת כתה ג’. אז, למרות שזו היתה השנה השלישית שלי בבית הספר, עוד לא ידעתי לקרוא ולכתוב. במשך שעות הייתי מסתכלת על האותיות ומנסה להעתיק אותן, אבל זה לא הלך.

יצאו לי אותיות עקומות, שלא דמו לאותיות הנכונות, ולא התחברו למלים או למשפט. חוץ ממני כל הילדים בכתה כבר ידעו לכתוב ולקרוא, ולכן באותה תקופה הייתי ילדה מאד עצובה.

אפילו היום, כשאני חושבת על זה כואב לי הלב, אבל מיד אני מזכירה לעצמי את מהפכת התפוזים, וזוכרת שבסיפור הזה רק ההתחלה עצובה.”

זהו סיפורה של מתי קטלוני מתל אביב שלא ידעה לקרוא, אבל הקריאה עתונים. לא ידעה לכתוב, אבל כתבה לראש הממשלה, ולמרות כל הקשיים הצליחה לעשות מהפכה, ועוד מתפוזים.