"אני רואה ת'פרצופים שלכם, כאלה כועסים / אתם בטח מרגישים עכשיו מה-זה מבואסים / נראים כאילו בחיים אתם לגמרי מואסים / יושבים וכוססים ציפורניים, כל כך מובסים / אבל זה לא הזמן, כי אנטי בא לכאן / לתת לכם בראש ראפ שחבל על הזמן / אל תיראו כל כך  מיואשים / אל תראו לאויב שאתם חלשים / הוא רק יבין מזה שאתם מותשים / וימחץ אתכם בהזדמנות הראשונה כמו יתושים...

דרור אנטילוביץ' הוא הראפר אנטי, מרדן מלידה. בקולו הייחודי הוא מספר כאן על התאבדות הדוד שלו מתי, ששיבשה את חייו. במצוקתו הוא מתחבר למוזיקת הראפ ומתחיל לשוטט ברחובות חסר מטרה. עד מהרה הוא מצטרף לחבורה הקשוחה "ראפטור", וכחבר בה גונב מחנויות, משתתף בקרבות מילים, מתאהב בראפרית הראשית ליסה, ולומד דבר או שניים על נאמנות לעצמו ולחבורה.

אנטי הוא סיפור מהיר ועצבני כמו ראפ... סיפור זועם ונוגע ללב על אהבה, קרבה ואיבה, על שתיקות ועל מילים, על ייאוש ועל תקווה.