לפני שלוש שנים הוכה העולם האקדמי בתדהמה. שלושה חוקרים צעירים הצליחו להכניס מאמרים מפוברקים, מטורפים ומשעשעים לכתבי עת מובילים ולחשוף את הדלות, חוסר המקצועיות והאג'נדה השקופה של האקדמיה הפרוגרסיבית. על רקע השערורייה, בחרו שניים משלושת החוקרים לכתוב ספר שמסביר את ההשחתה של המוסדות שהיו בעבר אחראים על ייצור ידע על ידי תיאוריות קורבניות וחסרות ביסוס.

האם לפיהן השפה היא כלי אלים? האם המדע יכול להיות סקסיסטי? מי אמר שאין דבר כזה מין ביולוגי? והאם רק אנשים לבנים יכולים להיות גזענים? מה שפעם היה קיצוני, הזוי וביזארי הפך בתוך דור לזרם המרכזי של רבים בחברה המערבית. כיצד התרחש השינוי הזה?

בספר אמיץ ופורץ דרך זה מתעדים הלן פלקרוז וג'יימס לינדזי את האבולוציה של מערכת העקרונות המייצרת את הרעיונות הללו, החל ממקורותיה בפוסט-מודרניזם המתוחכם והיישומי הצרפתי, ועד לעידונה לטובת פעילות אקדמאית אקטיביסטית פרוגרסיבית, הרואה במדע ותבונה כלים לדיכוי ובאינטרקציה אנושית ביטוי של משחקי כוח. פלקרוז ולינדזי מזהירים כי הריבוי הבלתי מבוקר של אמונות אנטי-נאורות אלו מהווה איום לא רק לדמוקרטיה הליברלית, אלא גם למודרניות עצמה.

פלקרוז ולינדזי שהוכיחו כי כל טענה, הזויה ככל שתהיה, תוכל להתפרסם, ובלבד שהיא משרתת את הרעיונות הפרוגרסיביים, מציגים ברב מכר עולמי זה עד כמה מסוכנת ההידרדרות של השיח המדעי, וקוראים לכל מי שמעריך מדע, היגיון ואתיקה ליברלית להתעורר בזמן, להתעשת, בטרם תחומים שלמים של מדע ילכו לאבדון.