"אני עדיין מצפה שמישהו ייתן את הפקודה לפעול, כשלפתע נשמע צרור יריות קרוב מאוד ואז מכה בי ההבנה".

בבוקר 7 באוקטובר, כשהחלו להגיע הידיעות על ממדי המתקפה, מצא את עצמו גיא ברכב הראשון שיצא מבסיס 669 לעבר יישובי עוטף עזה. בין היתקלויות עם מחבלים בכבישי העוטף ומראות האימה ממסיבת הנובה, דרך חילוץ פצועים מתוך התופת בכפר עזה ובבארי ועד הקרבות העזים הניטשים ברצועת עזה. כאשר מדינה שלמה נשטפת אימה, צוותי יחידה 669 נאלצים להתמודד עם הפחדים העמוקים ביותר שלהם אל מול אש בלתי פוסקת, כמות נפגעים אדירה ודילמות בלתי נתפסות.

אנשי יחידת העילית מיומנים לפעול בכל תרחיש שניתן להעלות על הדעת, וגם במצבים שקשה לדמיין, אך מאז פרוץ המתקפה על מדינת ישראל ולאורך המלחמה הנוכחית, בין במסוקים ובין ברכבים מיוחדים או בפעילות בשטח, מוצאים את עצמם הצוותים מתמודדים עם מצבי קיצון המביאים את יחידת החילוץ לפרוץ את גבולות יכולותיה שלה.

זוהי חשיפה ראשונה מסוגה דרך עיניהם של מי שהתייצבו בלי לשאול שאלות: חברי ילדות שהתעוררו לתוך מתקפת הטרור ונלחמו כנגד כל הסיכויים; לוחמים שהסתערו לשחרר יישובים שנכבשו בידי חמאס; מילואימניקים שהחליטו על דעת עצמם לרדת דרומה ובכך הצילו את חייהם של אינספור אנשים; ומפקדים שלא היו מוכנים לעזוב את פקודיהם גם לאחר שהם עצמם נפצעו בקרב.

לא מחכים לקריאה לוקח את הקורא למסע אינטימי ועוצר נשימה, המיטלטל בין פחד וגבורה לכאב ותקווה, ומאפשר הצצה נדירה לסיפורי הקרבות כפי שטרם סופרו עד כה.


"סיפורים על מציאות בלתי נתפסת ועל התמודדות אמיצה של גיבורים עם עוצמה פנימית אדירה. הדברים אוחזים בך בלב, בנשמה ובמחשבות. הם לא מרפים – הם לא ירפו אף פעם." – אליעזר שקדי