כולנו קשורים: אנו קשורים זה לזה בקשרי אהבה, בקשרי עבודה, בקשרים של חברות ובקשרי שפה ומורשת משותפות. הקשרים שלנו עם הזולת ועם החברה הם הדברים החשובים ביותר בחיינו. עם זאת, כפי שכתב סארטר במחזה "בדלתיים סגורות", לפעמים "הגיהנום הוא הזולת": אנשים הסובלים מחרדה חברתית - שהיא ביישנות שיצאה משליטה - מתמודדים יום יום עם מצוקות קשות המלוות אותם בכיתה, בעבודה, בפגישות משפחתיות ובאירועים חברתיים. חרדה חברתית גורמת לאנשים להירתע ולא לממש את הפוטנציאל שלהם, והסבל המתלווה אליה ממושך, סמוי, ומוביל לעתים לדיכאון ולבדידות. היום כבר ידוע שאפשר לטפל בחרדה חברתית ולהשתחרר מאחיזתה החונקת. ארבע פסיכולוגיות מובילות בארץ חברו יחד כדי לכתוב ספר ראשון מסוגו בשפה העברית. זהו ספר עזרה עצמית מבוסס-ראיות, נגיש לכל אדם ועם זאת עומד בסטנדרטים מדעיים. הוא מתבסס לא רק על הניסיון הטיפולי העשיר של הכותבות, אלא גם על עשרות מחקרים שבהן נבדקה והוכחה יעילות הטיפול המתואר בו - טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. הכותבות מובילות את הקורא צעד צעד בנחישות, ברגישות ולפעמים גם בהומור, במעלה הדרך להתגברות על הפרעה קשה שרבים סובלים ממנה, אבל רק מעטים יודעים שיש לה שם - ושיש לה גם טיפול. (פרופ' יורם יובל, פסיכיאטר, פסיכואנליטיקאי וחוקר מוח, עומד בראש מכון המוח לחקר רגשות באוניברסיטת חיפה. מחבר רבי המכר "סערת נפש" ו"מה זאת אהבה") כפסיכותרפיסט אינטגרטיבי, ששורשיו העמוקים הם בגישות הטיפוליות הפסיכואנליטית והאקזיסטנציאליסטית, אני שוב ושוב מוריד את הכובע בפני נציגיה המובחרים של הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית, במיוחד בגרסתה הישראלית. הפרעת החרדה החברתית היא אחת הקשות והחמקמקות שבהפרעות הנפשיות הידועות כיום. כיוון שהאדם הוא יצור חברתי במהותו, הדרך היחידה שלו לממש את האותנטיות שלו היא בחברת אנשים אחרים. דא עקא, שאלה מאתנו הסובלים מחרדה חברתית, נאלצים להימנע מחברת אחרים, דבר שבסופו של יום מרחיק אותם גם מעצמם. הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית מציעה טיפול נהיר, חכם וניתן ליישום להפרעה, ובכך מקרבת את הסובלים לעצמם. ספר זה צועד צעד נוסף מעבר לטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, בהציעו לסובלים כלים מעשיים להתמודדות עם מצבים רבים שההפרעה מזמנת. הספר אינו רק מעשי, אלא גם פיוטי ומשובב נפש. הוא גורם לי לשאול שאלה שאני אוהב לשאול את עצמי: מעניין מה הכותבות יכתבו בפעם הבאה".