"יואל הלך לצידה, ידו נוגעת־לא־נוגעת בידה. האם אי־פעם יסלח לה סליחה מלאה ושלמה? היא לא שכחה מדוע עשתה את מה שעשתה, אבל לאחרונה התחזקה בה התהייה מדוע הסכימה מלכתחילה לעבור בשבילו את כל מה שעברה. קצה הסנדל שלה נתקע באבן תועה ויואל אחז בה, עוצר את ההתרסקות הצפויה ומשחרר את ידו. בחום שהציף את גופה הבינה שמעל הכול מרחפת בעצם שאלה אחרת: האם אי־פעם תוכל לסלוח לעצמה?"

יואל רצה ילד משלו, ותמי שרצתה גם ילד וגם את יואל עשתה את כל מה שצריך. איך אמרו לה הרופאים? נשים עוברות טיפולי פריון כמו כלום, ולה יש בעל כזה מקסים, לא מגיע לו להיות אבא? אבל כשעל כף המאזניים הונחו לא רק אושרה ואושרו אלא גם בריאותה וחייה, תמי שוב עשתה כל מה שצריך. ושמרה את זה בסוד. הסוד העיק עליה, אבל איזו ברירה היתה לה בעצם?
בימים ובשבועות אחרי לוויית אימה חוזרת תמי במחשבתה לתחנות חייה שהפכו אותה לאשה ולאמא שהיא היום. במהלך ספרותי יוצא דופן מלווה שרון גרינברג ליאור גיבורה חזקה ומעוררת הזדהות שמתמודדת עם דילמות קורעות לב שבהן אין מנצחת, מלבד, אולי, האהבה.
שרון גרינברג ליאור היא תסריטאית וכותבת פרוזה. היא מתגוררת ביישוב קטן ליד יער עם בן זוגה ולהם שתי בנות בוגרות, שני כלבים וחתולה אנטיפתית. סופי לעת עתה הוא ספרה הראשון.