"איך ייתכן, שאני, שאפילו צעיר אינני, שאפילו אתמול לא נולדתי, יכול לדעת דברים רבים כל כך, או לפחות לדעת מספיק, כדי לטעות כל כך? יש לי מקורות משלי, אני מאזין."

טרודי בגדה בבעלה ג'ון, וכעת היא חיה בלונדון עם אחיו קלוד, לשניים יש תכנית זדונית, אך הם אינם יודעים שלמזימתם יש עֵד: העובּר שברחמה של טרודי. מנקודת מבטו של זה נחשף אט־אט העולם החיצוני במלוא מורכבותו, מתווך דרך שברי שיחות ותסכיתי רדיו אקראיים: רגשות סותרים, שקרים ויצרים, עוולות ואסונות טבע, ויותר מכול תלות איומה, חונקת – של העובּר באִמו, של האב באֵם, של קושרי הקשר זה בזה, של אדם בזולתו. האם ביכולתו של עובר חסר אונים להטות את העלילה?

בספר חדש, מענג ומבריק, איאן מקיואן, זוכה פרס בּוּקר על ספרו אמסטרדם, חורג מהמסגרת הראליסטית שהִרגיל בה את קוראיו ומפנה את מבטו החודר ושפתו העשירה לנבכי הגוף והנפש של גיבור טרגי, המלט בזעיר אנפין, המתחבט בשאלות של חיים ומוות טרם לידתו.