בחודש ינואר 1950 פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות" ריאיון קצר עם הדיפלומט הישראלי עמיאל נג'ר. על הריאיון היה חתום עיתונאי יהודי צעיר מפריז, אלמוני לחלוטין באותם ימים, אליעזר ויזל. זו היתה נקודת הפתיחה של קריירה ארוכה שבמהלכה שימש ויזל ככתב העיתון בצרפת ואחר כך בארצות הברית. גם לאחר שפרש מעבודתו העיתונאית ופנה לכתיבה ספרותית ולהוראה אקדמית, המשיך ויזל לפרסם רשימות ומאמרים בעיתון המשמש לו בית יותר מחמישים שנה.

נדיר למצוא עיתונאי, סופר, הוגה דעות שקשת נושאי כתיבתו רחבה ומגוונת כשל אלי ויזל. עקדת יצחק וחיי היהודים בהודו, תפילה בבית הכנסת הגדול במוסקבה וריאיון עם יצחק רבין, חיי היהודים ב"מלאח" (גטו) במרוקו ותיאור חי ונושם של חיי הקהילה היהודית בסיגט שבהרי הקרפטים, מאבק בלתי מתפשר למען תודעת השואה והזדהות מוחלטת, ללא כל ביקורת, עם מדינת ישראל.

הספר איפה היהודים שלי? רואה אור לכבוד יום הולדתו השמונים של המחבר. המאמרים שכונסו בו נכתבו במהלך ארבעים וחמש שנים ופורסמו כולם ב"ידיעות אחרונות". המאמרים משקפים את חייו, את פעילותו ואת דעותיו של אלי ויזל מאז היה ילד בעיירה סיגט ועד היותו חתן פרס נובל לשלום, פרופ' נודע למחשבה, ספרות וללימודים הומניים ומרצה מבוקש בעולם כולו.

יואל רפל, ד"ר להיסטוריה ויהדות, מחברם ועורכם של ספרים רבים, עורך את "סדרת כתבי אלי ויזל" הרואה אור בהוצאת "ידיעות ספרים".