יוסף זיס אופנהיימר – הידוע בכינוי "היהודי זיס" – הוא מן הדמויות החשובות ביותר בדברי ימי האנטישמיות. ב-1733 נעשה אופנהיימר ל"יהודי החצר" של הדוכס קרל אלכסנדר, שליט המדינה הגרמנית הקטנה וירטמבּרג, אך עם מותו המפתיע של הדוכס עצרו הרשויות את אופנהיימר, העמידו אותו למשפט, ודנו אותו למוות באשמת "עבירות" שטיבן לא הוסבר. בארבעה בפברואר 1738 נתלה אופנהיימר בפני המון רב בפאתי העיר שטוטגרט. הוא זכור כיום בעיקר בגלל סרט תעמולה נאצי נתעב במיוחד שעסק בו, שהופק ב-1940 לבקשתו של יוזף גבלס.
היהודי זיס – רָשוֹמוֹן הוא תיאור חדש וסוחף של משפט אופנהיימר הידוע לשמצה. על בסיס מאגר עשיר של תעודות ארכיוניות נדירות, יאיר מינצקר חוקר ומציג עדויות סותרות על סיפור חייו ומותו של אופנהיימר, כפי שסיפרו אותו ארבעה מבני זמנו: השופט החוקר הראשי בחקירה הפלילית; העֵד העיקרי לימיו האחרונים של אופנהיימר; יהודי חצר נוסף שהורשה לבקר אצל אופנהיימר ערב הוצאתו להורג; ואחד הביוגרפים המוקדמים ביותר של אופנהיימר. מן הסיפורים הללו מצטיירת תמונה מעוררת חלחלה של תאווֹת: בצע כסף, מין, אלימות וקלון. אבל האם אפשר לתת אמון במי שסיפר אותם? בניתוח חד וקפדני משחזר מינצקר את העולם החברתי שבו חיו העדים, תוך כדי בדיקה מעמיקה של הדברים המסופרים, ומציג בפנינו חיזיון בלתי נשכח של היהודי זיס באחרית ימיו – חיזיון שהוא בה בעת נוגע ללב, מטריד ומטלטל.